ההיסטוריה של רודוס
רקע על ההיסטוריה של רודוס תייצר לכם חופשה נהדרת. האי ייושב בסביבות 4000 לפני הספירה, בתקופת האבן החדשה המאוחרת. האי היה חלק מהארכיפלג היווני והתפתחו בו מסורות דומות לאלו שהיו מקובלות ביתר איי יוון הקלאסית: פולחן במקדשים, תחרויות ספורט באצטדיונים. שלוש ערי-מדינה עצמאיות צמחו באלף הראשונה לפני הספירה: יאליסוס, לינדוס וקמירוס. בשנת 408 לפני הספירה, נוסדה משלושת הערים עיר הבירה הגדולה, רודוס.
התקופה הקלאסית
התקופה שבין המאה ה-5 למאה ה-3 לפני הספירה נחשבת תור הזהב של רודוס. האי ממוקם בנקודה ימית מרכזית בין יוון, מצרים וטורקיה ושימש נמל מפגש ומעבר בין-יבשתי לסחורות ומסעות. השגשוג הכלכלי הביא לפריחה תרבותית וחברתית. אחת מפסגות הפריחה התרבותית היא בניית פסל ברונזה ענקי של אל השמש הליוס. הפסל, Colossus, התנשא לגובה של 32 מטרים ואשר בנייתו נמשכה 12 שנה – הוא אחד מפלאי העולם העתיק. קולוסוס נחרב ברעידת אדמה שפקדה את רודוס במאה ה-2 לפני הספירה.
התקופה הנוצרית
בתקופה הנוצרית (330-640 לפני הספירה), רודוס היא חלק מהאימפריה הרומית. למרות היותה חזקה פחות ובהחלט פחות מפותחת מבעבר, באי רודוס היה פיתוח של כנסיות גדולות בעזרת הבישוף המקומי שחלקן מהוות אטרקציות עד עצם היום הזה. מעבר לכך, בתקופה הזו, שימשה רודוס כבסיס צבאי משמעותי של הרומאים.
תקופת האבירים
ההיסטוריה של רודוס במאה ה-20
ב-1912 כבשה איטליה את רודוס והאי סופח לאיטליה. האיטלקים ערכו שיפוצים תשתיתיים נרחבים באי ודאגו לשימור המבנים שבנו האבירים ההוספיטליירים. במהלך מלחמת העולם השנייה הפגיזו הבריטים את רודוס, בניסיון להחריב את הבסיסים האיטלקיים בה אבל נכשלו כשהגרמנים כבשו את האי במהירות. יותר מ-1,500 יהודים נשלחו לאושוויץ על ידי הגסטאפו ורק כ-150 שרדו. עם תום המלחמה, הוחזרה השליטה היוונית לאי, לראשונה מזה עידנים.
התקופה הרומית-ביזאנטית
בגלל מיקומו המרכזי של האי, רודוס נקלעה לא פעם למאבקי שליטה בין אימפריות והיתה נתונה לכיבושם של עמי האזור: במאה ה-1 לפני הספירה עם דעיכת יוון העתיקה ועליית האימפריה הרומית – נכבשה רודוס לראשונה – על ידי הרומאים. בכל זאת נשמרו בה מוסדות תרבות חשובים: הוקם ברודוס בית ספר לנאומים שבו למדו גם יוליוס קיסר והפילוסוף קיקרו. כאשר הפכה האימפריה הרומאית בהדרגה לביזנטיון במאות 3-4 לספירה – הגיעה הנצרות גם לאי ונבנו אטרקציות ברודוס ובזיליקות שנשמרו היטב עד היום. בשנת 515 לספירה טוטל האי על ידי רעידת אדמה נוספת שהרסה מבנים רבים.
ימי הביניים והתקופה העות'מאנית
ימי הביניים המוקדמים לא היטיבו עם רודוס – לאחר כיבוש פרסי ועות'מאני במאה ה-6 וכיבוש מחדש על ידי הביזנטיים, כרעה רודוס תחת גלי פשיטות אכזריות של הסלג'וקים במאה ה-9. במאה ה-12, בעקבות הגיעו לאי חברי מסדר ההוספיטליירים, התבססו ברודוס ובנו על האי מבצרים ובתי חולים. העות'מאנים שכבשו את רודוס במאה ה-15 הסבו את כל הכנסיות למסגדים והוסיפו מבנים וביצורים בסגנון ערבי. בשנת 1522 כבשו הטורקים את העיר אחרי קרב מתיש וארוך במיוחד. בתקופה זו נבנו בתי מחרץ טורקיים (חמאם טורקי), מסגדים ושכונה חדשה עבור הכובשים. האזרחים היוונית הוגלו אל מחוץ לחומות העיר לעבר ערים אחרת באי. לאורך השנים הללו, איבדה רודוס את האופי הבינלאומי שלה.
התקופה הנוכחית
הפגזות הבריטים שנפלו על העיר בשנת 1944 הביאו לעיר המון קורבנות והריסתם של מבנה ציבור רבים. אחד מהצווים הראשונים של הממשל היווני הגדיר את העיר כאזור לחפירות עתידיות ושימור בניינים מסורתיים.