ההיסטוריה של ארמון אבירי רודוס
הארמון נבנה בראשית המאה ה-14 על ידי אבירי רודוס, אשר שלטו ברודוס ובמספר איים יווניים נוספים בין השנים 1309 ו-1522. המטרה הראשית של הארמון היתה לשמש כמקום מושבו של השליט הראשי של מסדר האבירים של רודוס. לאחר שהאי רודוס נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית, הארמון עבר לשמש בתור מרכז שליטה ובתור מבצר.
מספר חלקים של הארמון הנהדר הזה ניזוקו במהלך התפוצצות של תחמושת בשנת 1856. לאחר שהאיטלקים כבשו את רודוס בשנת 1912, הארכיטקט האיטלקי ויטוריו מסטורינו שיחזר את הארמון, ובשנת 1940 הארמון נפתח מחדש בתור בית הקיט של מלך איטליה, ויקטור עמנואל השלישי, ולאחריו של הדיקטטור בניטו מוסולוני. שמו של מוסוליני עדיין מופיע על גבי שער הכניסה לארמון.
במהלך חודש פברואר 1947, חוזה השלום שחתמה איטליה לאחר מלחמת העולם השניה קבע כי האיים הדודקאנסיים יעברו לשליטת יוון. בשנת 1948, רודוס ושאר האיים הדודקאנסיים עברו לשליטת יוון כפי שסוכם, והארמון הפך למוזיאון. כיום, זהו אתר תיירות פופולרי במיוחד, ומיליוני תיירים פוקדים אותו מידי שנה.
גודל בלתי נתפס
ארמון ממוקם בקצה רחוב האבירים בתוך העיר העתיקה של רודוס, כיאה למקום מושבו של השליט במהלך ימי הביניים. גודלו של הארמון הוא בלתי נתפס, ויש בו 158 חדרים. כיום, רק 24 חדרים פתוחים למבקרים. כל החדרים בארמון מלאים בריהוט עתיק מהמאות ה-16 וה-17, שיש עתיק, פסלים מיוחדים, שטיחים ואגרטלים יוצאי דופן.
בקומה הראשונה של הארמון נמצאים החדרים הרשמיים, לצד רובע פרטי של השליט הגדול. בקומת הקרקע נמצאים חדרי המשרתים. החדרים החשובים ביותר הם חדר קבלת הפנים הגדול, חדר ההמתנה, אולם הנשפים המרשים וחדר המוסיקה האלגנטי.
יצירות אומנות רבות מפוזרות ברחבי הארמון, בין היתר של האומנים גאודנצי ו-ווילאן, ושטחים רבים ברצפה מקושטים בפסיפסים יפהפיים בסגנון התקופות הרומיות והביזנטיות. בנוסף לכך, החצר הפנימית מלאה בפסלים מהתקופה היוונית והרומית.
לסיכום, ארמון אבירי רודוס הוא אחד ממגוון אטרקציות ברודוס והיא חשובה ומרתקת, בו ניתן להעביר מספר שעות של רוגע, הנאה ושלווה.